קרע רצועה צולבת בברך – המדריך המלא לטיפול ושיקום
קע ברצועה הצולבת בברך יכול להיות פציעה מגבילה ומשנת חיים. הוא עלול לקרות לכל אחד ונחשב גם לאחת מהפציעות הנפוצות ביותר אצל ספורטאים.
הרצועה הצולבת מהווה חלק מכריע במפרק הברך, וכאשר היא נקרעת, היא עלולה לגרום לכאבים, להוביל לחוסר יציבות ולהגבלה בתנועתיות.
למרבה המזל, הפיזיותרפיה מציעה דרך מוכחת ויעילה לשיקום ואף לריפוי מלא עבור אנשים הסובלים מנזק או קרע בצולבת.
מאמר זה מציע סקירה רחבה ומלאה על המנגנונים של קרע ברצועה ועל מגוון השיקולים הכרוכים בהתאמת תהליך טיפול ושיקום לפני, אחרי, או ללא ניתוח לשחזור הרצועה.
בנוסף, הוא מפרט כיצד פיזיותרפיה יכולה לעזור למטופל להשיב לעצמו את הכוח והיציבות, לעמוד מחדש על הרגליים ואפילו להשתתף בספורט תחרותי, וגם – מה חשוב לדעת לפני שבוחרים בפיזיותרפיסט.
מהן הרצועות הצולבות בברכיים ומה תפקידן?
הרצועות הצולבות הן מבנים חשובים במפרק הברך האנושי ושחקניות מפתח בהבטחת יציבותו ותפקודו התקין.
בכל אחת מהברכיים ישנן שתי רצועות צולבות: הרצועה הקדמית (ACL) והרצועה האחורית (PCL).
תפקידה העיקרי של ה- PCL הוא לספק יציבות למפרק הברך על ידי מניעת תנועה מוגזמת לאחור של עצם השוק ביחס לעצם הירך.
פגיעות וקרעים ברצועות הרבה יותר נפוצים ברצועה הקדמית, ולכן, המשך המאמר מתמקד ב-ACL ובתפקידה וכן, בתהליך הטיפולי והשיקומי של קרע ב- ACL.
מה זה ACL?
ACL, ובשמה המלא: Anterior Cruciate Ligament, היא רצועה חזקה של רקמה, העוברת באלכסון דרך אמצע הברך, ומחברת את עצם הירך (הפמור – Femur) לעצם השוק (הטיביה – Tibia).
תפקידה העיקרי הוא לספק יציבות למפרק הברך, על ידי מניעת תנועה מוגזמת קדימה של השוק ביחס לירך. במילים פשוטות יותר, היא עוזרת למנוע מהברך לנוע בצורה מופרזת ולהרגיש לא יציבה, במיוחד במהלך פעילויות הכוללות סיבוב, קפיצה או שינויים פתאומיים בכיוון.
ה-ACL גם ממלאת תפקיד בשליטה על רוטציה (סיבוב) של הברך, ומונעת פיתול מוגזם של השוק.
כיצד מתרחש קרע ב- ACL?
פציעות ACL הן שכיחות יחסית. הן מתרחשות לעתים קרובות במהלך פעילות ספורטיבית, אך יכולות לנבוע גם מתאונות או אירועים טראומטיים אחרים.
הן מתרחשות בדרך כלל בעקבות תנועה או פגיעה פתאומית ועוצמתית, שגורמת ל-ACL למתיחה חזקה שקורעת אותה.
מצבים נפוצים שגורמים לקרע הם עצירות פתאומיות, סיבוב חד, או נחיתה מקפיצה.
לדוגמא, אצל ספורטאים הפציעה מתרחשת הרבה פעמים כתוצאה משילוב של תנועת גוף סיבובית, במקביל ל"תקיעה" של כף הרגל על משטח הדריכה (אדמה, דשא, או פרקט). פציעה זו מתרחשת לרוב, ללא מגע או מעורבות של שחקן או יריב אחר.
במהלך אותה "תקיעה" הברך מסתובבת בעוצמה גבוהה ויוצרת מתח גדול על הרצועה, שנמתחת אף היא בתנועה סיבובית, עד למצב של קריעה או ניתוק מלא.
ישנם מקרים של פציעה כתוצאה מטראומה, לרוב, על-ידי חבלה בעוצמה גבוהה לשוק או לברך, המפעילה כוחות חזקים אשר קורעים את הרצועה. מנגנון פציעה זה אינו אופייני רק לספורטאים ועלול לקרות לכל אדם.
קרעי ACL קשורים לתסמינים כמו כאב, נפיחות, חוסר יציבות וקושי לשאת משקל על הברך הפגועה.
במקרים חמורים, פציעות ACL עשויות לדרוש התערבות כירורגית, כאשר הרצועה הקרועה מתוקנת או מוחלפת בשתל מחלק אחר בגוף.
לדוגמא, ישנם מקרים בהם הפציעה מורכבת יותר ומערבת גם פגיעה במניסקוס המדיאלי וברצועה הפנימית (MCL). פציעה מורכבת זו קשה לשקם באמצעות טיפול שמרני, ולרוב היא דורשת התערבות ניתוחית.
עם זאת, לא כל פציעות ACL דורשות ניתוח, וברבות מהן ניתן לטפל ביעילות, באמצעות שיקום פיזיותרפי.
דרכי טיפול מומלצות
התאמת הטיפול הנכון דורשת התחשבות בכמה שיקולים אותם צריך לקחת בחשבון בבניית התוכנית הטיפולית.
- רמת הפעילות הגופנית –
כשמדובר על ספורטאי מקצועי (לעומת אדם חובב כושר), חיוני להבין מה החשיבות של אותו ענף ספורט עבורו.
האם הוא משחק כדורגל או כדורסל בשביל הכיף ויכול להסתדר בלי זה? האם הוא מוכן להסתפק ביכולת לבצע ריצות או אימוני כוח?
במידה וכן, ייתכן מאוד שלא יזדקק לניתוח ויוכל להפיק תועלת רבה משיקום פיזיותרפי איכותי, המבוצע ע"י פיזיותרפיסט המתמחה בפציעות ספורט.גם אם מדובר בספורטאי מקצועי המתפרנס מענף הספורט שבו הוא עוסק, התשובה אינה חד משמעית, משום שהאפיק הטיפולי הנבחר תלוי ברמת היציבות של הברך, בסוג ענף הספורט ובקיומן או אי קיומן של נעילות או מגבלות תנועה. - יציבות הברך –
מידת היציבות של הברך וטווחי התנועה לאחר הפגיעה הם מרכיבי מפתח בבחירה האם ללכת לניתוח או לא.
במידה והברך יציבה וחזקה, ניתן יהיה לחזור לפעילות ספורטיבית לאחר שיקום מהיר יחסית של 3-4 חודשים.כיום מצטברות יותר ויותר עדויות על ספורטאים מקצועיים, שלמרות הפציעה ממשיכים בספורט ללא ניתוח, ניתן למצוא כדוגמאות את מיגל ויטור מ"הפועל באר שבע" ומגוון רב של שחקני NFL וכדורגל מקצועיים (פיקה בלם ברצלונה). - משך עקומת השיפור של טווחי התנועה –
במידה ואין כל שיפור בטווחי התנועה לאחר חודש-חודשיים, בהחלט צריך לשקול אופציה ניתוחית. - נעילות –
במידה וישנה פגיעה במניסקוס, ייתכנו נעילות ו"תקיעות" של הברך. במידה ואין שינוי במצב זה לאחר 2-3 חודשים, יהיה מקום לשקול ניתוח.
שיקום לאחר קרע רצועה צולבת
חשוב להבהיר, כי מרבית הספורטאים בוחרים בשיקום ניתוחי (שחזור של הרצועה), כיוון שכך היה נהוג לאורך ההיסטוריה, ומשום שלהיבט הפסיכולוגי יש השפעה גדולה על היכולת לחזור בביטחון מלא לעיסוק בספורט ללא אותה רצועה מייצבת.
בפועל, רואים שניתן להשיג יציבות טובה של הברך באמצעות השרירים, ובעיקר בזכות חיזוק שרירי מיתר הברך (ה- hamstrings), המספקים כעין תחליף מייצב לרצועה הפגועה.
חשוב להדגיש, כי לאחר פציעה כה גדולה, צריך וכדאי להתייעץ עם אורתופד מומחה לברכיים, אך אין הדבר אומר שיש בהכרח צורך למהר לניתוח.
ידוע גם, כי שיקום וחיזוק הברך לפני הניתוח, משפרים את תוצאות הניתוח ואת תהליך ההתאוששות, כך שבכל מקרה יש יתרון להתערבות שמרנית לפני הפנייה לניתוח. כך, במידה ורואים שיש שיפור גדול, תמיד גם אפשר לדחות את מועד הניתוח ולנסות להסתדר בלעדיו.
קרע בברך ופציעות חוזרות – חשוב לדעת
לאחר פציעות מסוג זה, קיים סיכון גבוה לפציעה נוספת ואף חמורה יותר. רואים את זה כל הזמן אצל שחקני ספורט שחזרו לפעילות לאחר פציעה וספגו עוד אחת – כמעט מייד לאחר חזרתם (klay thompson, מאור בוזגלו, demarcus cousins ועוד).
לכן, ההמלצה לאחר ניתוח שחזור רצועה צולבת היא להמתין 9 חודשים עד לחזרה לספורט ברמה תחרותית – במיוחד כשמדובר בענפי כדור, גלישה, סקי וכדומה.
מחקרים מראים, שכל חודש שבו מתאזרים בסבלנות וממתינים מעבר לכך, מקטין את הסיכוי לפציעה גדולה נוספת.
כמובן, שבמהלך כל תקופת ההחלמה וההפוגה מפעילות ספורטיבית, חיוני לחזק את הברך ואת שרירי הגפה התחתונה, בנוסף להקפדה על טיפולי פיזיותרפיה סדירים.
ככל הנראה, ההסבר הוא הפגיעה במערכת הנוירומסקולרית (עצב-שריר) ובמערכת התנועה, שהשיקום שלהן דורש זמן ממושך, אך זוהי רק השערה אחת מיני רבות.
כיצד לבחור את הפיזיותרפיסט/ית שיטפלו בכם?
חשוב לשים לב שישנה כימיה טובה עם המטפל או המטפלת, משום שהקשר עמם עתיד להיות ארוך טווח וחשוב שהטיפול ייעשה מתוך תחושה נעימה.
מלבד זאת, חשוב כמובן לפנות למטפל שסומכים עליו ושיוכל לספק את התוצאות הטובות ביותר.
יש שתי דרכים מצוינות לבסס ביטחון ברמת המומחיות של המטפל:
- לברר כמה ניסיון יש לו בטיפול בספורטאים בכלל, ובפציעות ברצועה הצולבת בפרט. רצוי לשאול אותו על כך ישירות, וגם לבקש המלצות ממטופלים אחרים שלו עם בעיה דומה.
- לבדוק מה הציוד העומד לרשותו –
האם בשלבים הראשונים לאחר הניתוח יש לו ציוד שיכול להועיל בהורדת הנפיחות וזירוז ההחלמה?
האם הוא עובד עם משקולות כבדות שיספקו אתגר בהמשך השיקום?
האם הוא עובד עם ציוד לעידוד ושיפור המערכת הנוירומוסקולרית? (אביזרי שיווי משקל שונים).
ומה לגבי שימוש ב- Blood Flow Restriction? שימוש במערכת כזו מקדם ומזרז את שיקום מסת השריר יותר מאשר שיקום סטנדרטי. עם זאת, במידה ומתרשמים מהמטפל ומעוניינים בשירותיו, זהו לא פריט חובה.
לסיכום, רצועת הACL, הרצועה הצולבת הקדמית, היא רצועה חשובה מאוד בברך אשר דואגת ליציבות בתנועה קדימה והצידה.
לאחר פציעה יש לגשת בהקדם האפשרי לאורתופד מומחה ולפיזיותרפיסט שסומכים עליו.
חשוב להבין שפציעה כזו, משמעותה היא דרך ארוכה ולא פשוטה של שיקום, אשר דורשת כוחות מנטליים לא פחות מפיזיים והרבה סבלנות ומשמעת עצמית.
אם אתם סובלים מפגיעה כזאת או אחרת ברצועה הצולבת בברך, עומדים בפני החלטה לגבי האפיק הטיפולי שתבחרו בו, או מנסים להכריע בין טיפול שמרני לניתוחי, חשוב לי לעודד אתכם ואת רוחכם.
שמי שרלי נבון, הבעלים והמנהל של קליניקת "טיפול נבון", מומחה לפציעות ספורט שמשמש כמטפל קבוע של מספר אגודות ספורט, ובעל ידע רב וניסיון עשיר בתחום.
דעו, שהמדע והטכנולוגיה הביאו להתקדמות מטאורית בתחום השיקום הפיזיותרפי לפציעות ברכיים ולרוב, ניתן להשתקם מפציעה זו (בין אם ללא ניתוח ובין אם לאחר ניתוח) בצורה מצוינת, ולחזור לפעילות ברמה תחרותית גבוהה.
עם ניהול נכון של הטיפול ושל תהליך השיקום ניתן גם למזער למינימום את הסיכון לפציעות חוזרות, ולהפתעות לא רצויות אחרות.
כאן בבלוג, תוכלו לקרוא הרבה מידע נוסף על הטיפולים המוצעים בקליניקה ועל מומחיות המטפלים שלנו.
אני מזמין כל אחת ואחד מכם לפנות אלינו בשאלות נוספות וגם, לתאם פגישה:
בטלפון 077-231-5400 או בהשארת פרטים בעמוד "צור קשר" באתר